שלום, שמי עמית רייטר ואני
בן שלוש עשרה, תלמיד בחטיבת הביניים שז"ר מכפר סבא.
מה משמעות השם הפרטי שלי
ושם המשפחה?
משמעות השם הפרטי שלי
היא- חבר,ידיד.
ההורים בחרו לי את השם הזה
מכיוון שהוא מצא חן בעינהם.
משמעות שם המשפחה שלי היא
אביר/רוכב מגרמנית.
קורות חיים
נולדתי בישראל, כפר סבא
בבית החולים מאיר בתאריך ה8.8.2002 א' אלול תש"סב כבן בכור לאבא רענן ואמא
יעל. גרנו בשכונת סביוני הכפר בכפר סבא. בגיל חצי שנה אמי חזרה לעבודה והשאירה אותי
עם דיאנה המכונה "דידי" שהייתה המטפלת שלי בזמן שאמי הייתה בעבודה. בגיל
שנה וחצי אבי נשלח מטעם העבודה אמדוקס,החברה בה עבד, לרסטון
שבוירג'יניה,ארה"ב. גרתי שם שנתיים, הלכתי לגן אמריקאי והכרתי חברים חדשים.כעבור שנתיים
עברנו דירה בתוך ארצות הברית לאוברלנד פארק במדינת קנזס, שם גם נולדה אחותי הקטנה - שלי. בגיל 4 חזרנו לישראל.
בישראל הייתי בגן טרום חובה דו לשוני וגם עברנו לשכונת האוניברסיטה. לאחר מכן עליתי לגן חובה (גן אורן) . בגיל שש עליתי לכיתה א' בבית הספר
אופירה נבון. במהלך שש השנים שהייתי באופירה נבון הייתי תלמיד מצטיין ומקביל עסקתי
בטניס והגעתי לעשירייה המובילה בארץ לגילי. עם תום לימודי בבית הספר אופירה נבון
עברתי לחטיבת שז"ר.
תכונות
אני ילד חכם, נדיב, בעל תושיה רבה, רציני, אחראי, דייקן , חרוץ, חברותי, בעל חוש צדק, בעל יכולת ארגון גבוהה, סקרן, אתלט, השגי, תחרותי, רגיש, בעל שמחת חיים ושקול.
בתמונה אני בן 8, בגן החיות התנכי בירושלים
נקודות החוזק שלי
-יכולת הבנה גבוהה
-רב גוני
-יכולת ספורטיבית גבוהה
-חברותי
-ישר ובעל חוש צדק
נקודות החולשה שלי
-לעיתים ציני
-נעלב בקלות
תחומי התעניינות
תחומי ההתעניינות שלי הם כדורגל, כדורסל, טניס, חיות, היאבקות.
תחביבים
אני אוהב צילום, כדורגל, כדורסל, טניס, לצפות בטלויזיה, לשחק במחשב ובטלפון.
-אירועים מרכזיים בחיי
-הרילוקיישן לארצות הברית
-הגעה לעשירייה המובילה
בארץ בטניס
-זכייה בתואר מצטיין השנה
בקונג פו
-זכייה בתואר מצטיין השנה
בכיתה ד'
דמויות שהשאירו עליי את
רישומן
-אבא
-אמא
-מאמן הטניס שלי
-מאמן הקונג פו שלי
-מאמן הטריקינג שלי
שאיפות,רצונות וחלומות
-להיות ספורטאי מצליח
-להיות איש עסקים מצליח
-לעשות אקזיט
כיצד אני רואה את עצמי בעוד
עשר שנים?
אני חושב שבעוד עשר שנים
יהיה לי בית בראשון לציון ואלמד לתואר כלכלה
חפץ אשר ליווה אותי בילדותי
חשיבותו בעיניי ומה כיום מקומו בחיי
כשהייתי קטן הייתה לי
בובה שכיניתי "פלאפי".זה היה כלבלב מפרווה של וובקינז. היא הייתה החבר הכי טוב שלי .כיום הבובה לא חשובה לי והיא אינה משמשת כגורם מרכזי בחיי כמו פעם.
בתמונה אני בחופשה בארץ בזמן שגרנו בארצות הברית. ישנו אצל סבא וסבתא שלי ברעננה וארזנו מזוודות לקראת החזרה.
אמא מספרת עלי
עמית ילד מוכשר ורגיש. חכם ובעל תפיסה מהירה. הוא ילד שהנוכחות שלו בולטת ומכניסה הרבה אור לכל מקום. החיוך שלו כובש. הוא יודע להקשיב ואוהב ללמוד דברים חדשים. ילד פעיל ואתלטי, שבכל ענף שבוחר מתבלט ומצליח כיוון שמעבר ליכולות הפיזיות הנדרשות, הוא יודע להפעיל גם את ההגיון ויש לו את היכולת המנטלית הדרושה.
ילד אחראי שניתן לסמוך עליו לגמרי. הוא בוגר ומשמש דוגמא לאחותו הקטנה. הוא יודע להפעיל אותה וללמד אותה דברים מעניינים והיא מביטה בו בהערצה.
עמית הוא ילד שלמרות גילו ניתן להתייעץ איתו כיוון שיודע להסתכל על הדברים בצורה בוגרת תוך איסוף וניתוח המידע שמוצג בפניו.
זכיתי בבן בכור מדהים!!!
סיפור שזכור לי על עמית -
לילה אחד, כשהיה בן שלוש וחצי, עמית קם באמצע הלילה עם קשיי נשימה. נבהלתי מאוד כיוון שכבר התחיל להכחיל ממחסור בחמצן. נבהלנו מאוד ולקחנו אותו מיד לביה"ח שהיה במרחק 5 דק נסיעה מהבית. באוטו פתחנו את החלונות לאפשר לאויר צח להיכנס. כיוון שגרנו בארה"ב ובינואר הטמפרטורות היו הרבה מתחת לאפס, האויר שנכנס היה קר ביותר, דבר שהביא הקלה לעמית. עד שהגענו לבית החולים עמית כבר נשם כהלכה ועד שהרופא קיבל אותנו הוא התרוצץ במסדרונות והיינו צריכים להסביר מדוע הגענו לשם..
